רויטל יצרה לחלל הכניסה למוזיאון עמוד. בתנועה מעגלית מתנחשל לו גל עקלתוני בכחול של עט פיילוט, ועוטף אותו בתסריטי קרבות. נשים יוצאות לקרבות. קרבות עלומים מהדהדים עולם פנימי. העמוד אינו נושא קרבות עטורי גבורה קלאסיים, אלא מעלה אנטי תזה נשית לעמוד הידוע עם תיעוד של קרבות עטורי תהילה, הקרבות של טריאנוס. העמוד עשוי מקרטון, שמשמש כתבנית ליציקת עמודי בטון.

על קירות חלל התצוגה תלויים ניירות גדולים מקועקעים בקרבות של נשים בפיילוט כחול. רקמת הציור בנויה מטקסטורת קווים שמדמה שיער. שיער גוף אישה, שיער חיה ושיער של צמחייה. השיער הוא לעתים הפוזטיב של יצירת דימויים במשטחי הרישום של רויטל. ולעתים דימויי התשליל נגזרים ממרבד של קוויות אינטנסיבית כחולה. לרגע מפעמת תחושה של כוס הקפה עטוף פרוות חיה של מרט אופנהיים. שדה הרישום של רויטל הינו פרווה כחולה. משהו בפרווה כחולה שורט את המחשבה.

קבוצה של חמשה ניירות רחבי יריעה מכסה את הקירות בנרטיבים מדומים ובאירועים פסבדו אפוקליפטיים. לחלקם יש הד של רפרנט מתולדות האמנות כמו :"גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון", שהופיע רבות בציור ובפיסול. ואזכור נוסף של פרט מטריפטיכון של הירונימוס בוש של אישה "רוכבת" על משור, ואצל רויטל רוכבת היא על דג משור.

רויטל מחליפה את דמות הגבר באישה לוחמת. הירונימוס בוש, צייר דתי מזהיר מחטאי תאוות הגוף ובגידה בטוהר המוסר הדתי. רויטל מעמידה את נושא המיניות והארוטיקה בצומת יחסים מורכבת בין ארוס לטנטוס. שדה האינטימיות ללא גבר.

האישה והחיה ברישומיה של רויטל מקיימות אחוות סוד משותף. החיה יוצאת בשירות האישה לקרבות מטפוריים. החיה היא החזרת מבט  כמו ממראה, כזה שמאפשר לבחון דרך מיתולוגיה פרטית דילמות אליהן נחשפת האישה, בחברה נשלטת על ידי המבט של הגבר. הפגיעות והחמלה משתקפים ברקמת הקשר בין אישה לחיה. הן חולקות ביחד סוד והחיה נלווית למסעותיה של רויטל. ברם, גם החיה נותרת בתחום הספק של מחבקת ואולי חונקת.

העמוד עטור בסצנות סרקסטיות של אישה יושבת על קצה מבנה אוחזת בחכה ודגה  גברים מזכרותם החשופה. ראשים ואברי גוף ניתזים מתוך גג של בית ומתנפצים לחלל. ובין שדות הקרב ראשי זאב ותיישים מתנוססים על עמודים כמו טוטמים. סמלי ניצחון על קרב שהוכרע.

Sheela Na Gig, הנה דמות מימי הביניים. אלילה פגאנית של אישה שחושפת באופן גרוטסקי בשתי ידיה את רחמה. מפוסלת על מבני כנסיות בסגנון רומאנסקי באירלנד ובריטניה. ספק אלילת הפריון, ספק סימן לאזהרה למאמינים מחטא תאוות הבשרים. הדעות חלוקות. לא שרדו טקסטים שישפכו אור על משמעות הופעתן של Sheela Na GIg  על מבני כנסיות רבות  ברחבי אירלנד, אנגליה ואף בספרד.

רויטל מגייסת איקונוגרפיה מרובדת של דימויים ומיתוסים ככלים לפרק ולבחון מחדש אינטימיות נשית,  פגיעות, ומעמד של  האישה בתוך קונטקסט של הפמיניזם הפוסט קלאסי . באמצעותן של היפוכים ונרטיבים, שבנויים על אגדה פרטית.

אין כאן הצהרה ברוח הפמיניזם הקלאסי, אבל יש הדהוד פרטי לאותו פמיניזם, או לצלו. פירמידה של נשים זו על גב זו מייצרת אופטימיות, חן, הומור. טיפוס על גבעת פרווה, או ערימת חציר.

חלקן נותרות בתוך בריכה שמקיפה את הגבעה ורק חלקן מגיעות אל הפסגה .בתוך מארג הרישומים ישנן הבלחות של הומור, שנוצר מדיאלוג בין החיות. ומבני שיכונים, שמרמז על הלוקאליות של ההתרחשות. רויטל יוצרת עור אחר לחיות לדמויות באמצעות יד, שהופכת למכונת רישום.