המתחם הסגור של צ'רנוביל הפך למוזאון של העבר. במרחב זה נותרו עדויות לחיים שהתקיימו בו, גלגלי ענק של לונה פארק וחפצים ששימשו את תושבי צ'רנוביל. בתערוכתה ריטה כץ מדגישה את הזמן שקפא, באמצעות דימוי הסולם האופקי של קרוסלה שסבה סחור סחור במעגליות אינסופית על ציר סטטי ללא אופק.  

כץ לוכדת במכחולה את הבזקי האור והאובייקטים המסתירים את הקרינה הרדיואקטיבית ומצפינים זיכרונות של מי שהיה פעם מזמן. בחלל הציור שלה היא מכתיבה כללים חדשים לרקע הקרוסלות. כללים הפורעים את הצילום התיעודי ומרוקנים אותו מפתיינות אסתטית של הרס.

בציוריה מתוארים סביבות ואתרים שהטבע מחזיר לעצמו את הדומיננטיות, היכן שהאדם יצר טכנולוגיה הרסנית. 

כץ מציירת על קנבס בעל שכבת ציור קודמת, בדומה לצ'רנוביל המתכסה בטבע פראי. 

הציירת מפרשת באמצעות שפה ציורית ייחודית לה, את הטבע שפורע הווית חיים קודמת זו של האדם.