אמנים מציגים: אברהם אופק | שמואל בונה | יוסל ברגנר | משה ברנשטיין | משה טמיר | מירון סימה | אבל פן | אמיל אורליך | עמנואל לוצטי | אבא פניכל | גרשון קניספל | עמנואל רומנו | אלי אלגרט | לודוויג שוורין | פאול קור | מארק שאגאל | גרט וולהים | יהודית פינס | מתן בן טולילה | מתן אורן | בועז לוונטל | אורית ישי | דרור מילר | ניב כהן | רותי בן יעקב | שי עיד אלוני | יונתן הירשפלד | הדר מיץ

התערוכה עוסקת בחלום פנטזיה ותיאטרון כשהמסכה היא הלייטמוטיב המקשר ביניהם. המסך הדיגיטלי הוא המסכה של ההווה. דרכו אפשר להתבונן במציאויות רב ממדיות, לפלרטט עם הפנטזיה ולנסוק למחוזות הדמיון ולהעלות באוב את הבלתי אפשרי. למרות המסך הדיגיטלי, שבים תמיד לממשות של הציור והפיסול. לאותה נוכחות נושאת הילה, על מצחה של הפלסטיות.

פיגורינות לתיאטרון של מארק שאגאל, אקוורל שפותח לנו צוהר קטן לעיסוק שלו בעיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטרון היהודי במוסקבה. עמנואל לוצאטי אמן איטלקי, שעיצב תפאורות ואייר ספרי ילדים, בסדרת תחריטים על האביר דון- קישוט איש למנצ'ה ונושא כליו, שנסו פנשה. התחריטים משקפים לנו משהו מרוחו של דון-קישוט ואת ניסיונו של דון קישוט להלביש את הדמיון על המציאות. לוצאטי בסדרת התחריטים חושף את הדמויות מתוך הרומן של מיגל דה סרוונטס, בחן ובלא מעט גיחוך לדמותו של האביר הנלחם ב"טחנות רוח".

לבועז לוונטל  ורות בן-יעקב ציורי חלום עם חלל ציורי אפוף מסתורין. הציור של לוונטל עשוי שכבות רבות עד טשטוש והעדר מוקד. ולעומתו בציוריה של  בן-יעקב השכבות דקות, רזות ושקופות שמשווים להם אווירת חלום. לוונטל מייצר מצירופי צעצועים בסטודיו ציורי חלום ופנטזיה.

בציור הינשוף שלצד ציור דמות של משה טמיר נוצר חיבור בין כנפי נוצות הינשוף לשיער של הדמות כנוצות. פני המים של רות בן-יעקב הם כפני דמות חלומית. בציור של דרור מילר, מופיע חלום פוטוריסטי של מפגש לא ברור עם בחור, חלום מגדרי. הציור של מתן בן- טולילה, ראש  של גוף מכוסה בשמיכה נמצא במקום לא מקום, ספק ליל כוכבים מעליו והראש מדמה את דמות האמן, שמתגלה כפסל ראש קל-קר ומפוגג אשליה של דמות שוכבת מתחת לשמי כוכבים בדויים. מתן פועל על הגבול של המדומה ביחס לייצוג וחותר תחת אמצעי המימוש של הציור.

בהמשך לרוח של דון קישוט הנלחם בטחנות רוח, הרישום של לודוויג שווריין מסעות בנימין השלישי וסנדריל שותפו למסע בחיפוש אחר היהודים האדמוניים מעבר לסמבטיון. דון קישוט ובנימין השלישי שניהם נישאים על כנפי הפנטזיה. יער העיוורון של אורית ישי נחווה כתשליל של ליל כוכבים ושולחן הפסלים של שי עיד אלוני יוצר תמונת חלום על רקע יער העיוורון של אורית ישי. מהפינה מתבוננת מסכת וודו של ניב כהן במחזה כולו. יונתן הירשפלד פושט את עור פניו המצוירים על בד, כמסכה של דיוקנו וכמסכה של הציור. אבא פניכל כרשם צלם תיעד את הצגות התיאטרון בסדרת רישומים שפורסמו בעיתון דבר ומאפשרים מבט משוטט לאותם זמנים של תל-אביב. התערוכה משוטטת בין זמנים ותקופות.