אמנות ומשחק

בתערוכה זו אנו מזמינים אתכם להתבונן, לשחק, להתרגש, לדמיין, ליצור, להיזכר ולחשוב על מהותו של המשחק כחוויית יסוד אנושית שמצמיחה לנו כנפיים!
ראשיתה של התרבות במשחק. האנושיוּת שלנו מתעצבת מיחסי הגומלין המתרחשים במשחק בין חוקים לספונטניות, בין חווית העצמי לשיתוף פעולה עם אחרים, בין רצינות לשעשוע, בין שליטה עצמית לצחוק ולשחרור. המשחק הוא חופשי וחסר תכלית, ולכן ניתן לראות בו פעילות רוחנית.
במשחק אנו חשים, מרגישים, מקרינים, מעבדים, פועלים, חושבים ומסמלים. ביכולתנו ללבוש דמויות אחרות ולהיות יצירתיים. משחק הוא תהליך ספונטני ויצירתי שבו המחשבות, התחושות והמעשים יכולים לשגשג, כיוון שהם משוחררים מהפחד מפני כישלון או מתוצאות הרסניות במציאות.
בתערוכה מוצגות עבודות אמנות עכשווית במגוון סוגי מדיום – איור, רישום, ציור, צילום, עיצוב מוצר, תבליט,
פיסול, וידיאו, תיעוד מיצגים, וכן מיצבים שנוצרו במיוחד עבור התערוכה. בבחירת העבודות בולטת מקומה של
חווית הגוף המשחֵק ברובד החושי, הרגשי והסמלי: מהמשחק החושי של תינוקות ופעוטות שחווים את
העולם באמצעות הגוף כולו, דרך משחק בבובות ובדמויות קטנות שיש להן ערך סמלי ייצוגי עבור הילד/ה,
ועד הגוף המשחֵק הפועל בתוך מערכת הכללים של המשחק החברתי הבוגר.

באמצעות פעולות ודימויים משחקיים האמנים עוסקים בשאלות של זהות ובסוגיות חברתיות, פוליטיות, אקולוגיות ועוד.

התערוכה מבקשת להצביע על הזיקה בין משחק לבין אמנות. המשחק, כמו האמנות, מאפשר מפגש בין
עולמות פנימיים לבין המציאות החיצונית; כמותה הוא בגדר מרחב בטוח ומוגן שבו ניתן להשתקע ולחלום,
לבנות ולהרוס, לברוא עולמות, לעבד את המציאות, לשקף אותה ולהחזיר לעצמנו את השליטה עליה.

אנו מזמינים אתכם לשאול את עצמכם במהלך הביקור בתערוכה : במה הכי אהבתם לשחק כשהייתם קטנים ובמה היום? מהן צורות המשחק שבהן עוסקת כל עבודה?
האם יש הבדל בגישה למשחק בין עבודות של אמנים לבין אלו של אמניות? האם היצירות מתייחסות לחוויות
המשחק של האמנים עצמם כשהיו ילדים, או אולי להתבוננות שלהם בילדיהם? האם המשחק משמש
בעבודה כסמל למשהו אחר, חיצוני לו? ובמה האמנות נבדלת מהמשחק?